קוקו שאנל – האישה והאגדה.
האישה שהציתה את הדמיון של מיליוני מעצבים וגם את שלי, סיקרן אותי מאוד מה עבר בראש לילדה בת 12 שננטשה בבית יתומים
קוקו הגיעה לבית יתומים לאחר מות אימה.
היא למדה תפירה אצל הנזירות, בעיקר בגדים פשוטים ונוחים שהשפיעו מאוד על טעמה.
בגיל 18 עזבה את בית היתומים והפכה לפילגשו של מגדל סוסים, אותו נטשה בגלל חברו שהיה איש
הם פתחו בוטיק לכובעים ולאחר מכן גם בגדים.
היא הפכה למעצבת ששינתה את האופנה מקצה לקצה. היא שיחררה את הנשים מהמחוכים הלוחצים מתחת לשמלות מסורבלות. הסיסמה שלה הייתה: "לבוש מותרות חייב להיות נוח" – אחרת זה לא מותרות! היא הייתה הראשונה שהשתמשה בבד בצבע שחור שהיה קשור עד אז לאבל. אתם יכולים לדמיין כיום עולם בלי בגדים שחורים?!
היא ידעה להיות פרגמטית אוליי יותר מדי לטעמי. היא התיידדה לקצין נאצי במלחמה, וכך יכלה להישאר בדירת הפאר במלון ריץ.
בשנת 1971 מתה קוקו שאנל משחפת היא עבדה עד יומה האחרון.
באותה שנה ממש, בירושלים , צעירה בת 26 שהייתה בהריונה השלישי פתחה בוטיק בלב העיר.
קראו לה ברוריה דקל.
היא הייתה ההשראה שלי!
השותפים שלה מצאו מעצב גאוני, ממוצא גרמני, אני אוהבת אותו מאוד לא רק בגלל העיצובים המדהימים, אלא גם בגלל החוכמה לשמר את המותג "שאנל" עד היום הוא שם, אבל תמיד הוא מייחס את הכבוד לקוקו שאנל. איזה צניעות ופרגון של קרל לגרפלד
אם המעצבים שלנו היו יודעים לכבד את העיצובים של "משכית" ולאה גוטליב – "גוטקס". היינו יכולים מעצמת אופנה עולמית., ולא רק הייטק.
התקשרו עכשיו