מה זה אופנה?

לבוש הוא שפה, אמצעי בלתי- מילולי של תקשורת, שבאמצעות סמלים מספק לנו מידע רב אודות האדם. הבגדים והאביזרים משדרים מידע על המעמד החברתי, האישי, המקצועי והכלכלי. הם מבטאים אמונות, ערכים ותפיסות חברתיות ואישיות. הם משקפים את סגנונו, תאמנו האישי, מצב רוחנו  ואת יחסנו לעצמנו.

במהפכה התעשייתית היה מעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות ועבודת ידיים שבהם היה ייצור פשוט של כמויות קטנות של מוצרים, לכלכלה המבוססת על תעשייה ועל ייצור המוני במכונות. המהפכה החלה בבריטניה במאה ה-18 וגרמה להתחלתו של רצף שינויים משמעותיים בכל תחומי החיים.

בתחום האופנה לפני המהפכה:  צמר או כותנה עובדו לחוטים ונארגו בבתים בנולים ביתיים המכונה ששימשה לטוויה : "ג'ני הטווה" מכונת טוויה פשוטה. בעקבות המהפכה,מכונות תעשייתיות משוכללות לטוויה ואריגה מאז המצאת מכונת התפירה, במחצית הראשונה של המאה ה-19, ממשיכה הטכנולוגיה בתחום לצעוד קדימה, ולהניב ללא הרף מוצרי טקסטיל חדישים, בעלי תכונות מגוונות. "קחו למשל את חליפת הצלילה של "ספידו", שהוצאה ממשחקי האולימפיאדה האחרונים, לאחר שהתגלה שהיא משנה ומעצימה את יכולות השחייה של מי שלובש אותה", מסבירה חוקרת האופנה ד"ר שוש מרזל מ"בצלאל". "מרגע המצאת החוט והנול, יש לאופנה ולתעשייה יחסים הדוקים. המהפכה התעשייתית התחילה בעצם כתוצאה ממהפכת הטקסטיל. וכמו שהאופנה קידמה טכנולוגיה, כך התעשייה קידמה את האופנה".

בעקבות המהפכה התעשייתית, הרחיב הבגד את כישוריו ויכולותיו, התגמש כדי שנוכל לרוץ מהר יותר והתאוורר כדי שלא נצטרך להזיע. הטכנולוגיה הפכה את הבגד שלנו להרבה יותר מסתם חתיכת בד.

שהדפוס והתהליכים המכאניים הכלולים בו הם חלק בלתי נפרד מעבודתו של מעצב הטקסטיל. יונטף אומרת שמבחינתה, תהליכי הייצור הם גורם מרכזי בתחום. "מראשית שנה א' בלימודי האופנה ב'שנקר' פוגשים הסטודנטים את יסודות הדפוס דרך הטכניקות הפרימיטיביות ביותר, מהדפס תפוח האדמה ועד לכלים המורכבים ביותר", היא אומרת. "בתחום הזה יש משהו בסיסי מאוד שלא השתנה. יש תקופות של חזרה לטבע ותקופות של האצה טכנולוגית, אך בבסיס העיסוק בטקסטיל יש עקרונות מכאניים שמעולם לא השתנו".

עיצוב אופנה – אומנות או מקצוע?

3אופנה זו קודם כל תרבות. לא ניתן לאפיין תקופה ללא תרבות לבוש.

מעצבים עוסקים באופנה מתוך תשוקה ואהבת יצירה.

יותר ויותר אנשים מתלבשים בצורה אינדיוידואלית כדרך חיים, הם משקיעים בזה הרבה זמן ומחשבה.

כמו שניתן לייצר כיסא שימושי אפשר גם לייצר כיסא מעוצב ויקר. זה גם ההבדל בין קונפקציה לבגד מעוצב. על מנת לעצב בגד אמנותי צריך חשיבה מקורית, חשיבה החורגת מהשגרה ומפתיעה. בגד אמנותי כמו כל יצירה, אמור לרגש גם אותנו הצופים.

עובדה שבגדים של איב–סן-לורן מוצגים במוזיאון ה"LOUVRE" בפריז. ובתל אביב מוצגים דגמי אופנה של לולה בר. רוב המעצבים רוצים לעצב דגמים אמנותיים. אבל על מנת לשרוד הם חייבים למכור את יצירותיהם ולכן הם נאלצים להיות קשובים לשוק התחרותי לטרנדים, ולעלויות.  ניתן לומר, שעיצוב אופנה זו אמנות שימושית.

בארץ מתייחסים לאופנה כמשהו נשי ולא חשוב, בתקשורת אין מקדישים זמן לאופנה והיחס אינו רציני כמו היחס לכדורגל, למשל.

ברוב תצוגות האופנה יש נציגות זעומה של גברים. בחו"ל שני בני הזוג מגיעים לתצוגות כאירוע תרבותי, כמו לקונצרט מיוחד או לתערוכה של צייר חשוב. ניתן להתנחם בעובדה, שיש לנו מעצבים מדהימים בארץ. עם הרבה דמיון ותעוזה. והמודעות הולכת וגדלה. אני רואה זאת אצל צעירים, החל מתלמידי תיכון, הבאים אליי וחולמים להיות מעצבי אופנה. זה גורם לי אושר.

התקשרו עכשיו