למי כדאי ללמוד עיצוב אופנה?

למי כדאי ללמוד עיצוב אופנה?

לפני שבנו של רופא הולך להשקיע 7 שנות לימוד ברפואה, הוא ודאי מצויד במושגי יסוד במקצוע. הוא לבטח יודע שיחד עם הכבוד, ההילה והזוהר, יש גם עבודה סיזיפית קשה ותורניות בשבתות וחגים.
אז כדי להיות מעצב/ת לא חייבים להיות בת של מעצב או תופרת, אבל בהחלט לא מספיק להיות חולת קניות אופנה בקניון. כדאי לבדוק אם מושגי יסוד קרובים לליבכם.

image001

מושגים בסיסיים בלימודי עיצוב אופנה:

תפירה עילית
מעצבי-על תמיד דגלו בעבודת יד לעיצוביהם המדהימים, מהתחלה ועד הסוף.
כיום עם טכנולוגיה חדישה , המעצבים משלבים תפירה במכונה עם המון עבודות יד, לגימור מוקפד ורקמות יד המעטרות את הדגמים. מה שדורש המון שעות עבודה.
המעצבים בארץ אומנם לא דוגלים בהרבה עבודת יד, אבל תופרת מיומנת תופרת את הדגם מתחילתו ועד סופו תחת השגחתה של המעצבת.

קונפקציה
כמו ה- FAST FOOD כך גם תפירת קונפקציה (תפירה בסרט נע) המושתתת על מינימום זמן ועלויות נמוכות, הכמויות המוניות. העבודה נעשית בסרט נע. דמיינו לכם, בבית מלאכה בסין כיום יושבים בשורה 6 תופרות/ים מול ערימה של מאה חולצות גזורות. אחד תופר גב, השני את הקדמי, השלישי את השרוולים הרביעי את הכיסים, החמישי את הצווארון והשישי מחבר את החולצה.
כל התהליך של תפירת החולצה צריך להסתיים בכ-10 דקות. אם הם מאחרים בדקה סביר להניח שהפסידו את הבונוס – קערת האורז שלהם.
ככה זה היה אצלנו. בעבר המתפרות בירוחם ובכפרים הערבים תפרו כמויות. בשכר מינימום, לתעשיינים יותר זול לייצר בסין. הסינים אמנם עם חרוץ אבל גם חכם. הם עוד יבינו את כוחם. ואז מה יעשו התעשיינים?
למזלנו העבודה החשובה, הדיגום, העיצוב, הקולקציות נעשות עדיין בארץ.

MANEQUIN
בובת מדידה, או בובת חייטים היא בובה עם מידות ופרופורציות מדויקות המשמשת לבדיקת עבודת התדמיתנות.

דיגום חופשי
על מנת לבדוק רעיון עליו חלמנו בלילה, לפני הסקיצה, כדאי לבדוק אותו על בובת החייטים, לדאוג להתאמת זרימת הבד המתאים. בדרך זו ניתן לזרום ולהמציא רעיונות חדשים, כיד הדמיון, שלא ראינו בז'ורנאל.
לפני הרבה שנים תופרות רבות וביניהן גם אמי ז"ל הניחו את הבד על הלקוחה וגזרו עליהן את הדגם. ללא סקיצה וכמובן ללא סרט מידה. כילדה קטנה זה היה קסום בעיניי. כאשר למדתי תדמיתנות אצל מורה פריזאית, הטחתי בפני אימי שהשיטות שלה "פרימיטיביות."
כמה הצטערתי על פגיעה זו כאשר ראיתי בהשתוממות,מעצב-על בפריז, גוזר בד על בובה וממציא דגם חדש. כך למדתי מהו דיגום חופשי.

DRAPPER (רבידה)
אלה שכבות בד עם כיווצים שאנו בונים בדיגום חופשי, כיווצים כאלה על החזה בקווי רוחב או אלכסון , מוסיפים רכות ונשיות, אפשר בקלות להגדיל חזה.מתאים לרזות שבינינו.
אפליקציות
בגד חלק ומשעמם ניתן לעטרו ולהוסיף לו קישוט של פרח, אבני סוורובסקי, או דמות לפי הטעם. אפליקאציות מוכנות ניתן למצוא בחנויות סדקית, הנדבקות לבגד ע"י גיהוץ או חיבור בתפירת יד.

שמלה קטנה שחורה
חובה בכל מלתחה!
את המהפכה הגדולה באופנה עשתה COCO CHANEL , גדלה בבית יתומים, והפכה להיות מעצבת העל של החברה הגבוהה. היא הייתה הבשורה החדשה של נשות פריז, מהשמלות הארוכות והמסורבלות
לשמלות קצרות פשוטות ופונקציונאליות. גם החליפות שלה הפכו לשם דבר עד היום הזה. אי אפשר שלא להזכיר את הבושם שרקחה, הנמכר ביותר עד היום-CHANEL5

מידות – משטרת האופנה
כשאתן אומרות שאתן מידה 38 אל תעלבו אם אצל יצרן אחר תהיו מידה 40. האמת היא שבארץ אין טבלת מידות חוקית. כל יצרן וכל מעצב קובע לעצמו מה היא מידה 38 ומחליט על טווח המידות המתאים לסגנונו.
הכרתי מעצבת שאצלה המידה SMALL התקרבה למידה 42 ממוצעת.
באירופה זה יותר מסודר, אבל אנחנו במזרח התיכון. מעגלים כלפי מטה.
משטרת האופנה הוא מושג לגופים שמתיימרים לפקח על האופנה. לא, זו לא ההיא שצוחקת על ידוענים.
בארגנטינה, למשל, ניסו להילחם באנורקסיה, המכה בעולם כולו, ע"י חוק המאלץ את החנויות להחזיק טווח מידות 38-48
הלוואי שגם אצלנו ינהגו כך. נערות רבות מרעיבות את עצמן לדעת, בגלל העדפותיה של התקשורת.
סוגי בדים בסיסיים
כותנה, צמר, פשתן ומשי הם הבדים הטבעיים והמסורתיים, לפני הרבה שנים העניים לבשו כותנה, האצילים לבשו משי.
בשנות החמישים הומצא הפוליאסטר, סיב העשוי מנפט. המצאה גדולה ששמרה על מראה הבד אחרי כביסות רבות וחסכה לנשים עובדות את הגיהוץ השנוא עליהן ואז החל עידן הסינטטי- חיקויים במעבדות לבדים הטבעיים.
בעידן הבריאותי החדש חוזרים לבדים הטבעיים, רק שחולצה מכותנה עולה בהרבה מחולצה מבד סינטטי.
מחוסר משאבים טבעיים, טכנולוגיית הטקסטיל מתקדמת בצעדי ענק , ומתקרבת מאוד לדבר האמיתי.

המדהים הוא שבקרוב נלבש בגד קל ונעים, בעזרת מוליכים בתוך האריג הוא ישמור על חום גופנו באילת בטמפרטורה של 40 מעלות . הבגד הזה יהיה נעים לנו גם בחרמון במינוס 2.מעלות. הייתם מאמינים?! וזה עוד לא הכל, הבגד הזה יהיה גם חכם והוא ידווח על מצב בריאותנו. לא, זה לא מדע בדיוני זה אוטוטו, מספר שנים.

לייקרה
בשנות ה-40 חברת DUPONT המציאה אריג חזק ואלסטי בעיקר עבור מחוכים ששמשו כמחטבים מתחת לשמלות, לחזיות ואחר כך לבגדי ים. כיום זהו סיב המככב בבדים רבים ואהוב מאוד בגלל נוחיותו.

ג'ינס
האריג הפופולארי ביותר, הכוונה הייתה צנועה ביותר, לארוג בד גס וחזק מאוד שישמש את הבוקרים באמריקה. ויחזיק מעמד בעבודה הקשה בחוות, ההמשך ידוע.

סאטן
אריג חלק נעים ומבריק שימש בתחילה כבטנה ולבגדים תחתונים, עם שיפור האריג של הקומבינזונים הפך לאריג משופר בשמלות ערב.יש כמובן את המשי סטן היוקרתי.

טפטה
בד עומד דק וקשיח ממשי או סינטטי עם ברק , בדרך כלל הוא נארג שני חוטים בצבעים שונים כשהוא מחליף צבע המשחק באור וצל נקרא TAFT-CHANGEANT (מתחלף). טוב לדגמים טפוחים.

ברוקארד
בד כבד ויוקרתי, שימש לחליפות לאנשי האצולה. ניתן לזהותו בגלל האריגה המיוחדת והצפופה, הדוגמא בצד אחד שונה מהצד השני ואפשר להשתמש בו כדו צדדי.

לורקס
זהו חוט מתכתי בזהב או כסף המשתלב בבדים שונים וגם בסריגים שמטרתו אחת – לתת ברק.

וואל – VOILE
בד עדין העשוי מחוטים עדינים המותירים אותו שקוף, שמו ניתן לו כנראה כששימש כהינומה לכלות . זה לא הטול המוכר לנו. זה עשוי מחוטי כותנה, פשתן או משי.

אלה הם מעט מהמושגים הרבים באופנה. במידה והם קרובים לליבכם ואתם בעלי כישרון יצירתי, נחישות והתמדה, לכו על זה. זהו עולם נפלא ופתוח לכל החולמים לעשות את זה.

כותבת המאמר – מעצבת האופנה ותדמית – ברוריה דקל מנהלת ביה"ס לעיצוב אופנה – STUDIO B077-7807000 – www.fashion-studio.co.il

התקשרו עכשיו